אז מה הבעיה שלי עם פיצה האט?

בקרב חובבי הפיצות, פיצה האט היא נושא למחלוקת. יש כאלה שזו הפיצה האהובה עליהם ויש כאלה שהיא הפיצה הפחות מועדפת עליהם. טיעוני הנגד של צד אחד הם בדיוק טיעוני הבעד של הצד הנגדי. זהו ויכוח עתיק, אינסופי, ובעיקר - מיותר. למה מיותר? כי ברור שהקבוצה שלא אוהבת אותה צודקת.

הקדמה משעממת
פעם פיצה האט הייתה "פיצה של מסעדה". אני זוכר את הסניף בקניון איילון ברמת גן. זו הייתה ממש מסעדה, מלצרים שלבושים יפה וכד'. היה נהוג בזמנו לאכול פיצה אישית שם במקום. היא הייתה מגיעה סופר חמה, עם טונה גבינה, והחוויה הייתה נחמדה. כבר אז נקודת התורפה (או הסוד המוצלח, לפי המחנה השני) שלהם הייתה הבצק. מדובר בבצק מאוד שומני, שלא מנסה להסתיר את שומניותו. הטעם שלו מזכיר טעם של סופגנייה. כעבור שנים, הבצק נשאר אך המסעדה נסגרה. מ"פיצה של מסעדה" הם הפכו לפיצה "האט טובה בעולם". כל הסניפים (שאני מכיר) הפכו לסניפי אקספרס, ללא מלצרים, בסגנון שמזכיר קצת את פיצה דומינוס (למעט העובדה שהם מוכנים למכור סלייסים בודדים). את השולחן במסעדה ואת המלצרית, החליפו שירות טלפוני יעיל, ואריזת קרטון חומה ונחמדה, שמרגישה כמו באמריקה. אבל אלה הדברים היחידים שאנו, המחנה האנטי-האט, אוהבים בפיצה האט. משום מה, זה לא מונע מאיתנו להמשיך לאכול אותה מפעם לפעם. ספציפית היום, אכלתי שם בזכות אותם אתרי קופונים שגורמים לך לקנות דברים שלא היית קונה בלעדיהם, ועדיין להרגיש טוב (יחסית) עם זה.

בצק דק

פרטים טכניים
שם: פיצה האט.
כתובת: יש סניפים בכל הארץ. הביקורת מתייחסת לסניף רמת אביב, ברחוב דרך נמיר 170, בתחנת "דלק".
טלפון: 1700-50-60-70.
יש אתר.
כשר? הסניף ברמת אביב אינו כשר, אבל סניפים אחרים כשרים.
מחירים: תכל'ס, די סבבה. יש מבצעים לא רעים על הפיצות הגדולות (ומחירים מופקעים על הפיצות הקטנות).

ביקורת
אז אתם כבר יודעים מאיזה מחנה אני, וכנראה שבאמת מדובר בעניין של טעם. שיחה טיפוסית שלי עם חובבי האט  מתנהלת כך שרוב המשפטים הנאמרים על ידי שני הצדדים הם "בדיוק! זה מה שרע בה!" (או לחילופין: "בדיוק! זה מה שטוב בה!").

בצק עבה

מכיוון שהייתי זכאי לשתי פיצות אישיות (אני מניח שבסיטואציות מסויימות ניתן לשבוע מפיצה אישית אחת כזו, אך לרוב ממש לא),  ביקשתי שאחת תהיה עם בצק רגיל (=עבה) והשניה עם בצק דק. את הבצק העבה תיארתי מקודם. מדובר בסופגנייה. הבצק הדק הזכיר לי קצת את הבצק של פיצה קרוזו, עליה דיברתי אתמול. הוא היה מוזר - קצת פריך וקצת רך, ולא בקטע טוב. בכל מקרה, הדק היה טוב יותר לטעמי מהעבה. בשני המקרים הרוטב הרגיש זול וכמות הגבינה הייתה גדולה מדי. בכלל, הפיצה לא הרגישה כל כך איכותית ועושה רושם שחומרי הגלם אינם הכי טריים ומוקפדים שיש. לא צחקתי כשאמרתי שאני אוהב את האריזה שלהם - אני לא מכיר עוד פיצריות בארץ עם אריזה חומה, וזה באמת נותן תחושה קצת מיוחדת. מחירי "המחירון" אינם זולים, אבל בפועל כל הזמן יש מבצעים משתלמים, מה שמשפר קצת את החוויה. ובכל מקרה - כמו שאני תמיד אומר - זו פיצה, והיא חמה. ופיצה חמה זה דבר טעים.

ציון
 2 מתוך 8. בגלל הבצק הסופגנייתי, בגלל החומרים שמרגישים זולים ולא מאוד איכותיים ובגלל שיש פיצריות הרבה יותר טעימות. עם זאת, חשוב לזכור את הקרטון היפה, המחירים המשתלמים, וכן את העובדה שאני אמשיך לאכול פיצה האט מדי פעם (כי היא פיצה חמה וזה טעים). עוד חשוב לזכור, שפיצה האט היא נושא טעון ומורכב, עם דעות קיצוניות וללא מקום לפשרות באמצע. לכן, אני ממליץ לכם לא לשבת על הגדר ולפחות לבדוק לאיזה מחנה אתם שייכים :) אנחנו זקוקים לכם.

פיצה קרוזו בפתח תקווה

בפוסט הקודם סיפרתי לכם על פיצה שאכלתי אחרי שביקרתי את אחי ברמת השרון. היום ביקרתי את אחי השני בפתח תקווה, והוא קנה לי פיצה.

הקדמה משעממת

פיצה קרוזו. חצי פפרוני חצי כלום.

טוב, אז לא באמת הייתי בפתח תקווה, אלא בשכונת "אם המושבות". סוג של ללכת עם ולהרגיש בלי. או להיפך. בכל מקרה - מעולם לא אכלתי פיצה בפתח תקווה עד היום. ידעתי שהיא מפורסמת בכך שסניף דומינוס שלה כשר, וחוצמזה העיר לא עניינה אותי יותר מדי. וואו. ההקדמה הזו באמת משעממת.

פרטים טכניים
שם: פיצה קרוזו.
כתובת: שטמפפר 22 פתח תקווה.
טלפון: 1700-505-700.
יש אתר.
כשר? לא.
מחירים: חינם - אח שלי שילם. אבל ברצינות - זולים.

ביקורת
מדובר בפיצה זולה, די כיפית, אבל לא כל כך איכותית ולא כל כך סגורה על עצמה לדעתי. הבצק לא החליט האם הוא דק או עבה והאם הוא רך או פריך (אין הכוונה לכך שהוא לא דק מדי ולא עבה מדי, שזו תכונה טובה של בצק). אני יודע שזה תיאור קצת מוזר, אבל זו הייתה התחושה שלי, והיא לא הייתה כל כך טובה. הרוטב והגבינה לא היו מאוד איכותיים, ומבחינת המינון - היה יותר מדי משניהם. את הפפרוני הם חתכו לרצועות, כמו שבפיצה דומינו שבשיכון דן, הפיצה הנצחית שלעולם לא אשכח, היו עושים. אבל - גם הוא לא היה מאוד איכותי. בכל זאת - ממה ששמעתי, מדובר בפיצה היחידה בפתח תקווה שאינה כשרה, ולכן היא כן מהווה פתרון מוצלח למי שחושק בפיצה במהלך סוף השבוע ולמי שרוצה תוספות בשריות. ושוב - היא די זולה. מגש בינוני (מספיק לשני אנשים די רעבים, בלי לפוצץ אותם יותר מדי) עולה 40 ש"ח ומגש ענק עולה 55 ש"ח לפני תוספות.

ציון

3 מתוך 8. ראשית - שלא תבינו אותי לא נכון: פיצה חמה וטרייה היא דבר טעים וכיפי. יש לי חבר שסיפר לי פעם על פיצה שהוא אכל בבאר שבע, שהגיעה לביתו חמה וטרייה, ולמרות שהוא היה רעב מאוד, הוא לא היה מסוגל לאכול ממנה. אני מתקשה להאמין לסיפור הזה. פיצה זה טעים, ואני עוד לא נתקלתי במקום שמייצר פיצה שהיא בכלל בכלל לא טעימה. לכן, ציון 3 מתוך 8 לא מהווה המלצה לא לאכול במקום, ובפרט, לא אומר שאני בעצמי לא אחזור אליו. Having Said That, הפיצה, כאמור, הרגישה לא כל כך איכותית, ולמרות שהטעם שלה היה בסדר, הרגשתי שמבחינת האיכות הכוללת מגיע לה 2 מתוך 8. נקודה נוספת ניתנת לה על המחירים הזולים, על חיתוך הפפרוני לרצועות ועל העובדה שהיא מהווה אלטרנטיבה (יחידה?) למי שמבקש פיצה לא כשרה בפתח תקווה.

סלייס רמת השרון

לפני שבוע שאלו אותי מתי כבר אכתוב פוסט על פיצה סלייס ברמת השרון. זה הזכיר לי שיש לי אח, גיסה ושני אחיינים שגרים שם.

הקדמה משעממת

פיצה סלייס. אני חושב שהיא די אגדית ומפורסמת. אני שמעתי עליה רבות, ורק לטובה. אכלתי שם פעם אחת לפני הרבה שנים, ואני לא זוכר מאז כלום. אני זוכר שהם פתחו סניף ברחוב אבן גבירול בתל אביב, יחד עם גלידת דוקטור לק, אבל זה לא תפס. בכל מקרה, היום, בדרכי חזרה מביתו של אחי, עצרתי שם. פיצה מצויינת.

פרטים טכניים

שם: סלייס.

כתובת: סוקולוב  72. ליד שווארמה הפעמונים ובהדונס שם.

טלפון: 03-5409239.

כשר? לא.

אתר: לא מצאתי.

מחירים: יקרים. 88 ש"ח למגש ענקי בלי תוספות.

ביקורת

פיצה מאוד מאוד טעימה. וגם מרגישים שהיא איכותית. הבצק דק, אבל לא מדי (כשאני אומר על בצק שהוא לא דק מדי אני מתכוון לכך שהוא עבה יותר מהבצק של פיצה עגבנייה). הרוטב מצוין וטיפה פיקנטי. הגבינה סבבה והמינון בין המרכיבים מדויק. מורגש שכל הרכיבים איכותיים ומוקפדים, והתוצר המוגמר פשוט טעים. אבל מה זה המחירים האלה? 88 ש"ח למגש ענקי בלי תוספות? אני אאמין להם אם הם יגידו שהרכיבים שבהם הם משתמשים יקרים יותר מרוב הפיצריות בארץ. אבל עדיין. It's pizza. היא די מזכירה את פיצהפינו (מרכז שוסטר בתל אביב ורחוב בן יהודה בתל אביב - אני צריך פעם לכתוב עליהם כאן באמת) הן בטעם, הן בסגנון והן במחירים, אך לא ברוטב. הרוטב שלהם באמת די מיוחד.

בכל מקרה, אין לי עוד הרבה מה להוסיף: פיצה מצויינת ומאוד טעימה, אבל יקרה.

ציון

7 מתוך 8. כל האנשים האלה שאומרים "סלייס הכי טעימה בארץ" כנראה לא מגזימים. או לפחות לא מאוד מגזימים. מדובר בפיצה מעולה.  מה שמפריד בינה ובין ציון 8 הוא כמובן המחיר. היא מזכירה בהקשר הזה את גוסטו, ולצורך השוואה: המגש הענקי שלהם גדול יותר מזה של גוסטו, הבצק שלהם קצת עבה יותר, והטעם של גוסטו קצת יותר מיוחד.

בתיאבון! :)

צ'ילי פיצה

אז ביקרתי שוב בצ'ילי פיצה שבירושלים. הציפיות היו גבוהות.

הקדמה משעממת
אכלתי פעמיים בעבר בצ'ילי פיצה, כאשר ביקרתי חברים בירושלים. תכל'ס- פיצה טובה ומגניבה. אבל בפעם השלישית שלי שם (אתמול 16/9/11) קצת התאכזבתי. אני מאשים בעיקר את הציפיות שלי. מה שכן - גיליתי ששמם הוא צ'ילי, ולא צ'יליז או צ'יליס, כפי שלפעמים אומרים.


פרטים טכניים
שם: צ'ילי פיצה
כתובת: הלל 28 ירושלים.
טלפון:  02-6254040.
כשר? לא.
לא מצאתי אתר שלהם באינטרנט, אבל כנראה שאפשר להזמין דרך משלוחה וכאלה.

מחירים: לא זולים. 68 למגש משפחתי (משפחתי על אמת - לא משפחתי של דומינוס) לפני תוספות.

ביקורת
סה"כ טעים. אבל לא כמו המצופה. ומשום מה, היו אצלי ציפיות מאוד גבוהות. אני משער שזה בגלל שבכל פעם שאני מדבר עם ירושלמים על פיצות, הם מהללים את צ'ילי שלהם. אז לא. החיים בתל אביב טובים יותר - גם בפרמטר הפיצה.
ביקשתי מגש בינוני שחצי ממנו, כמובן, ללא תוספות. את החצי השני ביקשתי לחלק לרבע ורבע והם לא הסכימו.
אף פעם לא הבנתי את הקטע הזה בפיצריות. מה איכפת להן לחלק את הפיצה לרבעים?
לפני המון שנים, כשהייתי ילד, הלכתי עם חברה יקרה של המשפחה לדומינוס פיצה, והיא ביקשה שישימו פטריות רק ברבע או שליש מהפיצה, ולא בחצי. היא הסכימה לשלם כאילו התוספת היא על חצי, פשוט באותה העת לא סבלתי פטריות והיא בכל זאת רצתה להנות מהחלק שלה בפיצה. המוכר לא הסכים, וכשנשאל מדוע, השיב שאחר כך נבוא ונגיד לו שזה לא היה בדיוק רבע / שליש ונתלונן. גם אחרי שהבטחנו לו שלא יהיה לנו איכפת ושאנחנו מבטיחים לא להתלונן אם הוא לא ידייק, הוא לא הסכים. אני מבין את הטיעון הזה, ואני מבין שהלקוח הישראלי לפעמים לוקח את הגמישות שבעלי מסעדות מציעים לו רחוק מדי. אבל יאללה - תסכימו לעשות רבע תוספת, ותזהירו מראש שאתם לא לוקחים על זה אחריות. לאף אחד לא יהיה איכפת.
בכל מקרה - צ'ילי: איפה היינו? אה, אז נכנעתי והזמנתי חצי רגיל וחצי עם שינקן. אכלתי פעם שינקן על טוסט וזה היה מצוין, ותהיתי אם זה יהיה טוב גם על פיצה. האמת היא שהטעם של השינקן לא משתלב יותר מדי טוב עם פיצה לדעתי, ועדיף ללכת על פפרוני / אווז / יען. אבל זו לא אשמתם של האנשים בצ'ילי.
מה שכנראה כן באשמתם של האנשים בצ'ילי, הוא שהחלק עם השינקן התפרק מהר מאוד. הרמתי משולש עם שינקן וחצי מהגבינה והשינקן נפלו ממנו. זה היה קצת מבאס.
הרוטב של צ'ילי מיוחד, ומן הסתם מכיל צ'ילי. הוא טעים ומרגיש איכותי ומושקע. הבצק עבה וטעים, אם כי טיפה עבה מדי לטעמי. לגבי המינון - הרגשתי שהיה קצת יותר מדי רוטב.
בסה"כ, הפיצה של צ'ילי הייתה סבבה, די טעימה, אבל לא מה שכל הירושלמים האלה עושים ממנה. מדובר בפיצה שמרגישים שהרכיבים שלה איכותיים ומוקפדים, אך שילובם לא נעשה בצורה הכי טובה שאפשר.
חוצמזה, השירות לא היה משהו לכתוב עליו הביתה.

ציון
4 מתוך 8. כנראה שנטו מגיע לה ציון יותר גבוה, אך אין ספק שהציפיות שהיו לי גרמו לאכזבה, שבתורה גרמה לירידה של כנקודה בציון. שורה תחתונה: זו פיצה טעימה, איכותית ומיוחדת עם תוספות מגוונות, שכדאי לבוא אליה ללא ציפיות מוגזמות.
תהנו :)

לשלמות יש מחיר. וחבל שכך.

פיצה גוסטו היא פיצה מאוד מאוד טעימה ואיכותית. יש לה אך ורק שני חסרונות:
1. הם שמים עגבניית שרי באמצע הפיצה.
2. הם לא זולים.
כל פרמטר אחר מושלם.

הקדמה משעממת
הפעם הראשונה שהזמנתי פיצה גוסטו הייתה לפני קצת יותר משנה. זו הייתה התקופה שבה החלו לצוץ אתרים של קופונים יומיים, ובא-לי-גם הציעו מגש גדול (40 ס"מ) של גוסטו ב-39 ש"ח.
זו גם הייתה הפעם הראשונה שהזמנתי שובר באחד מהאתרים האלה. שתי פעמים ראשונות בבת אחת.
הזמנתי את השובר וכעבור כמה ימים מימשתי אותו. מאז לא נתקלתי בשוברים אחרים לגוסטו, ולא הזמנתי מהם דבר.
היום החלטתי שפתיחתו של הבלוג מקנה לי תירוץ להזמין מהם שוב. זו הייתה החלטה נבונה.

פרטים טכניים
שם: פיצה גוסטו.

כתובת:  שדרות חן 59 פינת פרישמן 90, תל אביב.

טלפון: 1700-700919.

יש אתר ש-rest בנו להם.

כשר? כלל לא.

מחירים: לא זול. 69 ש"ח למגש גדול ללא תוספות. תוספת צמחונית ב-8 שקלים ובשרית ב-15 שקלים. אין מבצעי 2 פיצות או פיצה + קולה שהופכים את זה למשתלם יותר. מה שכן יש זה פיצות מיוחדות, בהן יש הרבה תוספות במחיר של תוספת אחת.

ביקורת

הפעם זכרתי לצלם לפני שאני אוכל.

פיצה מעולה. דבר ראשון, מרגישים שהיא מאוד איכותית ומוקפדת. אני משוכנע שמשתמשים שם בחומרי גלם איכותיים ללא פשרות. דבר שני, היא מאוד טעימה. מינון מצוין של רוטב מצוין וגבינה מצוינת. הבצק דק ופריך, אך לא דק מדי. גוסטו מציגים את עצמם כפיצת גורמה, ולפעמים הגדרות כאלה קצת מרתיעות אותי. משהו שנקרא גורמה עלול להיות בעל איכויות שאני לא בהכרח ארגיש בהן, שבאות על חשבון הטעם. אבל זה לא המצב בגוסטו. הפיצה פשוט טעימה - גורמה או לא גורמה. 

בפעמים הראשונות שאני מזמין מפיצרייה מסויימת, אני מקפיד שלפחות חצי מהמשולשים יהיו ללא תוספות (בדיוק כמו שכאשר אוכלים בחומוסייה בפעם הראשונה, לא מזמינים מסבחה, כפי שאמר לי מוכר פיצה נחמד בפיצרייה שמול השדרה 34 בתל אביב). הזמנתי פיצה חצי רגילה וחצי עם אווז. התלבטתי יחד עם הטלפנית האם לקחת אווז או שינקן, והיא המליצה על האווז. הוא היה מעולה וחרוך, והוסיף לפיצה טעם מאוד מיוחד.

מבחינת גודל, הפיצה הגדולה יותר (40 ס"מ) די גדולה, אבל לא ענקית. יותר גדולה מהמשפחתית של דומינוס, אבל יותר קטנה מהענקית של דומינו. מתאימה ל 2-3 רעבים.

לשם השוואה ולטובת אלה שלא מכירים את גוסטו ומכירים את ביתא פיצה, או להיפך: יום אחד, כשביתא פיצה יועילו בטובם לחזור ולעשות משלוחים לאיזור מגורי, אדבר גם עליהם. כרגע רק אומר שגוסטו וביתא די דומות מבחינת הרמה והאיכות, אם כי הטעם של גוסטו מעט מיוחד יותר. מבחינת הגודל - ביתא לוקחת.

ציון

7 מתוך 8. שני דברים מונעים מגוסטו המעולה לקבל 8: זמן המשלוח והמחיר. זמן המשלוח הוא עד שעה (כשבדומינוס זה עד חצי שעה). המחיר לא זול, ואין מבצעים שמפצים על כך. את שני החסרונות האלה שווה לספוג לדעתי, לפחות פעם בכמה זמן, בכדי לאכול פיצה שהיא ברמה אחרת.

מומלץ לאכול עם פרק של תרגיע ;)

ג'יאנט פיצה! או - האם הכמות צריכה לבוא על חשבון האיכות?

בקניון גבעתיים שוכנת פיצה. ג'יאנט שמה. יש להם מגש שעולה 150 שקל, והוא פשוט ענק, בצורה בלתי נתפסת.

הקדמה משעממת
כמה זמן חיכיתי להזמין ג'יאנט פיצה. לפני שנתיים אכלתי משולש שלהם. הוא היה מאוד טעים. לא שיא האיכות, אבל מהז'אנר שאני אוהב, ושקשה להגדירו. טוב האמת היא שאכלתי שניים. ושניהם היו מאוד מאוד גדולים. יותר מכל משולש אחר שאי פעם אכלתי. נכנסתי לאתר האינטרנט שלהם וגיליתי שמקורו של המשולש הענק במגש ענק. אבל ממש ענק. חיכיתי וחיכיתי עד שאצליח למצוא פרטנרים להזמנה, וזה קרה בחנוכה האחרון. היה כיף.

פרטים טכניים
שם: ג'יאנט פיצה.
כתובת: קניון גבעתיים. מסתבר שיש גם סניף במודיעין, אבל לא טעמתי את הפיצה שלו.
טלפון: 1700-70-79-80.
יש להם אתר.
כשר? למהדרין.
מחירים: מחירי הפיצות סבירים לחלוטין. לא חייבים להזמין את הפיצה הענקית, יש גם פיצות בגדלים רגילים. אבל אם אתם גרים רחוק מהם, הם לא יבואו אליכם בשביל פחות מהפיצה הענקית. מובן.


ביקורת

תראו איזה גודל!

מדובר בפיצה טעימה מאוד. חשוב להבהיר שאני מדבר כרגע רק על הפיצה הסופר ענקית שלהם. ייתכן שבגדלים אחרים המינון אפילו משתפר או שמא מתפקשש - לא יודע. אז דבר ראשון: זו פיצה מגניבה. דמיינו שמגיע אליכם שליח עם פיצה שלא נכנסת בדלת (צריך לשים אותה קצת באלכסון כדי להכניס אותה). זה מאוד גדול, וזה מגניב. המגש הענק מחולק ל-14 משולשים גדולים. עוד דבר ייחודי הוא שהמשולשים מאוד ארוכים, אין יחס אורך-רוחב סטנדרטי. מגש ענק שעולה 150 ש"ח מספיק לדעתי ל 6-8 אנשים. אנחנו היינו ארבעה והשארנו כמעט חצי מגש (שטופל בימים שלאחר ההזמנה). כמו שאתם יודעים, הקיבולת שלי לפיצה היא די מרשימה (בימי הזוהר שלי הייתי מוריד מגש שלם של דומינוס). אחרי 3 משולשים של ג'יאנט התמוטטתי.
ועכשיו לטעם: כאמור, לא מדובר בפיצה שהיא מאוד איכותית (כמו גוסטו או ביתא למשל), אבל כן מאוד טעימה. בצק בעובי בינוני, יחס גבינה-רוטב מצוין, ורוטב טעים. בקיצור - חוויה כיפית וטעימה.

ציון
5 מתוך 8. הרבה פיצות פה מקבלות 5, אבל כל אחת מסיבה אחרת. ג'יאנט מקבלת 5 ולא 6 משום שהיא לא מאוד איכותית וטיפה שומנית מדי. היא מקבלת 5 ולא פחות מזה כי היא טעימה, כיפית ומשתלמת. בקיצור: מומלץ!

בתיאבון :)

דומינוס

כשמדובר בפיצה דומינוס, אין צורך בכותרת מתחכמת. מדובר בפיצה הבולטת והמפורסמת ביותר בארץ, ואני בטוח שכולכם חיכיתם שאכתוב עליה. אז הנה זה קורה.

הקדמה משעממת
ספטמבר 1993. הכרתי חבר חדש בבית הספר (היסודי) והתחברנו. היינו נפגשים כמעט כל יום. פעמים רבות ההורים שלו היו מזמינים לנו פיצה. בכל פעם הם הזמינו מפיצה דומינוס, בגודל זוגי עם פטריות. כן, אז היו לדומינוס 3 גדלים: אישי, זוגי ומשפחתי. זאת היתה הפיצה הכי טעימה שאכלתי אי פעם, ואני לא צופה שאי פעם אוכל פיצה שתשתווה לה (כולל דומינוס של ימינו, שאני מקווה שכבר ברור שלא עומדת בסטנדרטים שהציבה לעצמה אז). זו הייתה תקופה נפלאה שנמשכה שנים רבות. חברים התחלפו, תוספות התחלפו, וכמובן שהזוגית הפכה למשפחתית - אך זו הפיצה שתמיד הייתי אוכל. היא הייתה פשוט מצויינת. היה לה טעם ייחודי, שמאז המשבר הגדול של העשור הקודם לא הצליח להשתחזר בשום מקום.
בתחילת המילניום החרמתי אותה בגלל מחיריה היקרים. היא עלתה אז בין 30% ל-50% יותר מפיצריות רבות, ולמרות שהיא באמת היתה כל כך טעימה, החלטתי שאני לא מזמין מהם עד שירדו המחירים. המחאה שלי עבדה (למרות שאף אחד לא דיווח לי שהם שמו לב). כעבור כמה שנים, מחיר מגש משפחתי עמד על 49 ש"ח, ואני חזרתי לחיקם ובגדול. כעבור כמה זמן, המחיר עלה ל-54 ואז ל-59, אבל בכל הזמנה היית מקבל שובר שתקף לשבועיים ושבאמצעותו ניתן לקנות פיצה במחיר הישן - 49 ש"ח. בואו נגיד שעל רוב הפיצות באותה תקופה שילמתי 49 ש"ח.
כיום המחירים יקרים קצת יותר, המבצעים טובים קצת פחות, והכואב מכל - הפיצה טעימה קצת פחות.
זו עדיין פיצה עם המון יתרונות, אך זו לא אותה הפיצה. רק אותו השם.

פרטים טכניים
שם: פיצה דומינוס.
מיקום: כל הארץ.

פיצה דומינוס עם פפרוני, בצל, פטריות וגבינה כפולה.

טלפון: 1700-70-70-70.
יש לרשת אתר מצוין.
מחירים: המחיר למגש אחד שערורייתי לדעתי, אבל יש מבצעים לא רעים למגש+שתייה+לחם שום או שני מגשים וכד'.
תמונה: חבר המליץ לי על המבצע של פיצה עם תוספת ללא הגבלה. אתם יכולים לראות בתמונה פיצה עם גבינה כפולה, בצל, פטריות ופפרוני.
כשר? יש מעט סניפים כשרים. כל הסניפים שאכלתי בהם לא כשרים.

ביקורת
מדובר בפיצה שאני מזמין המון. לפני שנתיים הייתי מזמין אותה אפילו יותר. נהגתי להזמין שני מגשים (כי זה עלה ממש קצת יותר ממגש אחד) ומקפיא אחד מהם. אכלתי דומינוס מהסניף הישן של אבן גבירול בתל אביב וגם מהחדש, מסניף רמת אביב, סניף רמת החייל, סניף רמת השרון, סניף שדה התעופה (ז"ל), הסניף שליד החלקרח (ז"ל), סניף קרליבך בתל אביב, סניף אילת, סניף LA (ארה"ב) וסניף סאן קריסטובל (מקסיקו). אני מכיר את הפיצה הזו טוב.
אחלק את הביקורת למספר חלקים, מהטוב אל הרע.
הזמנה
אפשר להזמין דומינוס ב-2 דרכים: בטלפון ובאינטרנט. בכל הסניפים שאני מכיר הטלפנים מאוד נחמדים ונותנים שירות טוב. אתר האינטרנט פשוט מעולה, יחיד במינו בישראל, וראוי להרחבה. יש בו מבצעים ייחודיים, הוא מאוד נוח לשימוש והכי חשוב: יש בו אפליקציה מאוד נוחה ויעילה לבחירת התוספות שעל הפיצה. אפשר גם לבקש לחתוך את הפיצה ליותר מ-8 משולשים, לבקש כמות גבינה ספציפית, מידת עשייה ואת עובי הבצק. למי שלא מכיר, שווה להכנס לשחק עם זה בלי להזמין בסופו של דבר. זה די כיף. אתם ממש רואים את התוספות מפוזרות על הפיצה שלכם. יש גם אפליקציה באתר שעוקבת אחרי המשלוח שלכם, ומסמנת באיזה שלב הוא נמצא (אפיה, אריזה, משלוח וכד'). קשה לי להאמין שאלו נתונים אמיתיים, ואני חושד שפשוט מדובר בטיימר שאחרי מספר דקות קבוע עובר לשלב הבא. מוזר שלא בדקתי את זה עד כה. אולי אבדוק בפעמים הבאות שאזמין. בקיצור, נוחות ההזמנה ללא רבב, וגם כמעט תמיד המשלוח מגיע בזמן והפיצה מגיעה חמה. בכל הפעמים שהזמנתי פיצה דומינוס בחיי, אולי 5 פעמים הם איחרו.
מחיר
בסה"כ, המחירים סבבה. אני אומר בסה"כ, משום שזה תלוי מה מזמינים ובאיזה מבצע. המחיר של מגש משפחתי אחד הוא יקר, בעיקר בהתחשב בגודלו של המגש, אבל יש הרבה מבצעים של 2 פיצות או פיצה + דברים שיוצאים די משתלמים. חוצמזה, בכל חודש כשאני מקבל את חשבון האשראי, אני רואה שקיבלתי 10% הנחה על כל הזמנה, אני לא יודע אם זה בגלל שיש לי כרטיס אשראי של סטודנטים, או שזה בגלל שיש לי כרטיס אשראי של תל אביבים. בכל מקרה, ברוב המקרים, מדובר בעיסקה משתלמת.
גודל
המגש המשפחתי של דומינוס אינו גדול. היו ימים בהם הייתי מחסל מגש שלם לבדי, אבל מאז התרסנתי. בכל מקרה, זה עדיין אפשרי מכיוון שהפיצה באמת אינה גדולה. פעם היה להם גודל נוסף ענקי. קראו לפיצה הענקית שלהם Dominator. היא הייתה ממש ממש גדולה, וגם די משתלמת. אם אני זוכר נכון, גודלה היה דומה לגודל (העצום) של ביתא-פיצה (שדרך אגב, הייתי אמור לכתוב עליה היום, אבל סניף המשלוחים שלהם לאיזור מגורי סגור לשיפוצים). אך לא עוד. אם אתם בנים בגילאי 20-30, כנראה שתזדקקו לחצי מגש בשביל לשבוע, אבל זה בסדר, כי אפשר להזמין 2-3 מגשים במחירים די משתלמים (או להיות גלמוד ולהזמין 2-3 מגשים לבד ולהקפיא את השאר).
טעם
פיצה דומינוס של היום היא לא פיצה דומינוס של פעם. היא ברמה נמוכה יותר ופחות טעימה. הפפרוני בסדר, אבל בדרך כלל לא שרוף מספיק. כך גם הפטריות. הרוטב, הבצק והגבינה, כולם בסדר אך לא יותר מזה. למרות כל זאת - היא עדיין מאוד טעימה. אני לא יודע להסביר זאת. כנראה במקרה של דומינוס השלם גדול מסכום חלקיו. וכנראה שהתחלתי לדבר בקלישאות.
פיצות מיוחדות
בכל קיץ, דומינוס מוצאים קו חדש של פיצות מיוחדות ומוזרות, והן אף פעם לא מוצלחות לדעתי. לפני שנתיים הם הוציאו פיצה עם רוטב ברביקיו במקום רוטב פיצה. זה לא היה טעים. בשנה שעברה הם הוציאו את פיצה puff - פיצה מרובעת מבצק עלים. היה לזה טעם של בורקס פיצה שומני מדי. השנה הם הוציאו את ה-triple: פיצה עם 3 סוגי בשר, או 3 סוגי גבינות, או 3 סוגי פטריות. טעמתי את זו עם 3 סוגי הפטריות, והיא הייתה פחות טובה מפיצה רגילה שלהם בתוספת פטריות. הדפוס חוזר בכל שנה. הם יוצאים במבצע של שתי פיצות, אחת רגילה ואחת מיוחדת במחירים משתלמים, וסחבק כל פעם מתפתה מחדש לנסות את החידוש החדש. אולי בשנה הבאה אעמוד בפיתוי.


ציון

5 מתוך 8. מדובר בפיצה טעימה שמאוד נוח וכיף להזמין, ולרוב גם משתלם. אני עדיין מקווה שהם יחזרו למתכון של לפני 10-15 שנה, ואז הציון שלהם, לפחות בבלוג הזה, ירקיע.

הפיצה של אלקנה טעימה?

אלקנה הוא ישוב בשער שומרון, כמה דקות מראש העין. יש שם פיצה, והיא טעימה.

הקדמה משעממת
לפני משהו כמו שנה וחצי נסעתי לבקר את החברה שלי, בבית הוריה באלקנה. היא עשתה שם שבת, או חג, או משהו כזה.
בהתחלה לא התחשק לי לנסוע עד אלקנה בשביל ביקור, אבל היא ידעה איך לשכנע אותי... באלקנה שוכנת לה פיצרייה שיש לה (משום מה) שני שמות: "הפיצה של ג'קי" ו"רוטב פיצה". היא אמרה שזו פיצה טעימה, ואני אמרתי שאני בא. הצעתי לעוד 3 חברים להתלוות אלי לנסיעה, וכך נסענו כולנו מאושרים, מתל אביב עד אלקנה, בשביל לאכול בפיצריה המקומית. פספסנו את היציאה מכביש חמש והצלחנו להסתובב רק בצומת תפוח, כך שאפשר לומר שנסענו מעל שעה. היה שווה את זה. מאז אכלתי שם מספר לא קטן של פעם, וכמעט שאף פעם לא התאכזבתי, אם כי מדי פעם היו אי אילו פספוסים.

פרטים טכניים
שם המקום: "רוטב פיצה" או "הפיצה של ג'קי".
כתובת: שיר השירים 1, אלקנה. זה צמוד לסופר כמעט חינם, ממש בכינה לישוב.
טלפון: 03-9363684.
מחירים: לא יקרים. סביב ה-60 ש"ח למגש גדול. פחות מ-10 ש"ח למשולש.
תמונה: אין באינטרנט. פעם הבאה שאהיה שם אצלם ואעלה לכאן. מבטיח.
כשר? לגמרי.

ביקורת
מדובר בפיצה שכונתית טובה. אני לא יכול להיות יותר מדויק מזה. היא לא סופר איכותית או מיוחדת, אבל בתכל'ס, ממש טעימה. כמו שאמרתי בהקדמה, היו פעמיים-שלוש שבהן כנראה נפלתי על יום לא טוב שלה, אבל בכל שאר הפעמים (והיו הרבה) לא היו פספוסים.
הבצק ממש אחלה. לא עבה מדי ולא דק מדי, רך, אבל בקטע טוב. הרוטב והגבינה במינון ובאיכות סבבה.
חוצמזה אין הרבה מה לומר עליה. זה לכאורה קצת משעמם, אבל כן ירבו הפיצריות שהן פשוט טעימות. אני מאוד מתלבט עם לתת לה 5 מתוך 8 או 6 מתוך 8, ומה שלא אתן בסוף, זכרו (לטוב או לרע) שהייתה לי התלבטות. מצד אחד, פיצה שמקבלת 6 אמורה להיות איכותית יותר. מצד שני, היא כן ממש טעימה ומאוד כיף לאכול אותה.

ציון
6 מתוך 8. טעים, כיף, לא יקר ולא יומרני. 6. זהו. 6.

בתיאבון :)

פיצה מאנצ' - אצלם לא זורקים את הקשה

היום עשיתי משהו שהוא מסוג הדברים שבטוחים שלא יקרו לעולם...
הלכתי לטעום את הפיצה ההיא שנמצאת על רחוב הירקון פינת יורדי הסירה בתל אביב.
מאנצ' שמה.

הקדמה משעממת
לפני די הרבה שנים, פיצה האט (שהיא הפיצה שאני הכי פחות אוהב) יצאו עם איזה קטע של פיצה שבבצק שלה מסביב יש גבינה צהובה מותכת. זה היה נראה טוב. פיצה בזילי.קום עושה משהו די דומה - הם שמים רוטב עגבניות בתוך הבצק שמסביב לפיצה (להלן "הקשה"). הרבה שנים היה נראה שהסיפור הזה לא צובר תאוצה, אך נשמר על אש קטנה. אחת משומרות הגחלת היא פיצה מאנצ'.

פרטים טכניים
מסתבר שזו רשת, אני ביקרתי ב:
כתובת: הירקון 296 תל אביב. פינת יורדי הסירה.
טלפון: 03-5445944.
יש להם אתר.
מחירים: סבבה של מחירים, יש מבצעים עם קולה.
כשר? לא. לא נורא.

ביקורת
כבר הרבה זמן לא אכלתי בפיצריה. את רוב הפיצות אני אוכל בבית, אחרי שהן עוברות חלק קטן או גדול של העיר עם שליח. בזמן הזה הפיצה מספיקה טיפה להתקרר, ולרוב מגיעה בטמפרטורה מושלמת לאכילה.
היום, כשאכלתי במאנצ', נזכרתי למה קשה לי לאכול בפיצריות. מכירים את הפרסומת בה מישהו חושב שהוא הגיע לגן עדן, 2 בחורות יפות מגישות לו המבורגר של מקדולנדס, אבל אז נסתם לו הפה והוא לא יכול לאכול? תחושה דומה עוברת על כל מי שאוכל בפיצריה ומסוגל לחשוב דקה קדימה. עומדת מולך פיצה לוהטת וטריה עם ריח מצוין, אתה פשוט מת לאכול אותה אבל לא רוצה שישרוף לך בלמעלה של הפה.
ישבתי וחיכיתי עד שהטמפרטורה שלה מעט ירדה ולהלן המסקנות:

יתרונות

משולש של מאנצ'. שימו לב לקשה הממולא. אחלה דבר.

הקשה (הבצק שמסביב לפיצה) מצוין. הגבינה שבו מותכת, הוא עבה, טעים וכיפי. צוות המקום היה מאוד נחמד ואדיב והשרה אוירה נינוחה וכיפית. יש במקום בקבוקים של רוטב שום, וכל פיצה שמחזיקה כאלה, זוכה אצלי בנקודות זכות.
חסרונות
הפיצה לא הייתה כל כך איכותית לטעמי. המשולש עצמו (החלק ה"לא קשה") הכיל יותר מדי גבינה ויותר מדי רוטב. הוא הרגיש קצת שומני ביחס לחברו הקשה המופלא. בנוסף, הבצק בחלק זה של הפיצה מצד אחד דק ומצד שני לא מספיק פריך.
בסה"כ
אפשר לסכם בכך שהקשה מעולה והשאר קצת פחות. באופן כללי יותר, זו הייתה חוויה כיפית ובסה"כ טעימה. למרות החסרונות, מדובר במקום נעים שמגיש פיצה לא רעה עם קשה מצוין. למי שמכיר, הטעם שלה קצת מזכיר את בזילי.קום. מבחינת רמה, הייתי שם אותה במקום גבוה יותר מהזן שעולה 25 ש"ח למגש אך נמוך יותר מפיצה דומינו למשל. השירות המצוין והאדיב והייחודיות שבבצק שמסביב מפצים, לדעתי, על השאר.

ציון:
4 מתוך 8. קצת נמוך? אני לא בטוח. הפיצה הזו יצרה אצלי רגשות מעורבים, כפי שניתן לקרוא לעיל, ונראה לי שציון אמצעי כמו 4 הולם תחושה זו. תהנו :)

אז מה הסיפור של פיצה דומינו?

שזו לא באמת רשת.

הקדמה משעממת
הכל התחיל, כמו רוב הסיפור(ים) בבלוג, בתחילת המילניום.
שמתי לב להבדל בין שני סניפים של פיצה דומינו בהם ביקרתי: פרישמן תל אביב ונאות אפקה.
הסניף בנאות אפקה, ז"ל, הוא ללא ספק הפיצה האהובה עלי בכל הזמנים. אבל די, אני מתחיל לבכות. היא באמת הייתה מדהימה. הייתה תקופה שהם היו נותנים פיצה עם פפרוני - חתוך לחתיכות דקות. זה היה נהדר. אבל גם כשהם הפסיקו הם זה - הם היו נהדרים. אני אתגעגע אליהם. אני בוכה.

בכל מקרה, ההבדל לא היה כזה גדול, אז הנחתי שפשוט מדובר באי דיוקים כאלה או אחרים.
ואז ביקרתי בסניף פיצה דומינו במדרחוב של זכרון יעקב (שלדעתי גם היא ז"ל אבל אני לא בטוח).
שם הטעם היה לחלוטין שונה. שאלתי את המוכר איך זה יתכן שבכל סניף של פיצה דומינו בו אני מבקר הטעם ממש שונה, והוא השיב: סניפי פיצה דומינו הם זכיינים, שקונים מפיצה דומינו אך ורק את השם ואת הבצק. הרוטב, הגבינה, ובכלל - אופן ההכנה משתנה ממקום למקום. ואז נחה דעתי. מה שעדיין לא בדקתי, זה למה למען השם קוראים להם "דומינו במבי". למה לצרף את השם במבי? לא מבין את זה.

פרטים טכניים

האמת היא שכיום אני מכיר שלושה סניפים: תל אביב פרישמן, תל אביב לסקוב ואיזושהי צומת בחו"ל, כלומר, בדרום הארץ (צומת M הדרך אולי?)
כמובן שיש עוד המון סניפים, אבל מה שאני אומר תקף רק לגביהם.

1. סניף תל אביב פרישמן. הירקון 108 ת"א, טלפון 03-5224448.

2. סניף תל אביב לסקוב. לסקוב 4 ת"א, טלפון 03-6918895.

3. סניף חו"ל. לא יודע. רחוק.

יש להם אתר.

ביקורת
ועכשיו תכל'ס - איזה סניפים טעימים ואיזה לא?
שלושת הסניפים די דומים זה לזה ולא ניכר הבדל כמו שהיה בין נאות אפקה לזכרון יעקב.
היה סניף נוסף בתל אביב, ברחוב הירקון, אבל הפיצה שלו הייתה לא טעימה, וזה כבר לא חשוב.
בשלושת הסניפים הללו הבצק לא דק מדי ולא עבה מדי, הרוטב טעים והגבינה סבבה. הבצק טיפה שומני, אבל לא ברמה המוגזמת של פיצה האט. בקיצור - מאוד טעים. אך גולת הכותרת של זכייני הרשת היא ללא ספק רוטב השום.
הרוטב-שום של סניפי פיצה דומינו פשוט מדהים, עד כדי כך שאפשר לשתות אותו עם קשית. שלא לדבר על זה שהוא מוסיף טעם מעולה לפיצה. המחירים בסדר גמור. אפשר להזמין מגש ענקי (כמו הדומינטור הענקי של פעם) עם שתיה ותוספת במשהו כמו 70 ש"ח, ויש גם מבצעים לא רעים על 2 פיצות.

ציון:
6 מתוך 8. למה רק 6? אני מתכנן בעתיד לסקור כאן את גוסטו ולתת לה, ורק לה 7. היא לא הפיצה האהובה עלי אבל אין שום ספק שהיא האיכותית ביותר. היא לא יכולה לקבל 8 משום שהיא מאוד יקרה. מבחינת האיכות, את כל הפיצות אני מתכנן להשוות אליה, ודומינו היא נקודה מתחתיה. אם המחיר היה נמוך יותר, הם היו מקבלים 7.
בתיאבון :)

פוסט ראשון - פיצה קפואה טעימה?!

ברוכים הבאים לבלוג שלי, ולכבוד הוא לי לכתוב בו את הפוסט הראשון. כן ירבו.

לכבוד הפוסט הראשון, אחרוג ממנהגי (העתידי) ולא אכתוב על פיצריה, אלא על פיצה קפואה.

מדובר בפיצה אשר עד כמה שידוע לי נמכרת אך ורק ברשת שופרסל.

נתקלתי בה לראשונה לפני כחודש, כשעשיתי קניות בסניף שופרסל שלי הקרוב לביתי.

הקדמה משעממת

הרומן שלי עם פיצות קפואות החל אי שם בתחילת המילניום, אז שינתה חברת מעדנות את המפה.

היא החלה לשווק פיצה קפואה, בקרטון, עם טעם מצוין ביחס לכל הפיצות הקפואות עד אז, וטעם סביר ביחס לפיצה אמיתית. זכורה לי גם כתבה בעיתון ידיעות אחרונות שטענה כי במבחני טעימה, פיצה מעדנות גברה על פיצות שכונתיות מסויימות.

אחריה הגיעה פיצה שלושת האופים של נטו, שגם היא הייתה מצויינת. הבצק שלה היה דק יותר והגבינה שלה הייתה בצורת כדורים קטנטנים (לפני החימום).

אחריהן הגיעה פיצה נוספת, מפורסמת פחות של חברת "סופר קלאס", שהייתה אז המותג הפרטי של שופרסל. היא הייתה עבה, דומה במקצת למעדנות, אך טובה יותר.

לבסוף, איך שאני זוכר את זה, הגיעה גם הפיצה הקפואה של זוגלובק, שהתהדרה בכך שהגבינה שלה היא אמיתית, אך לטעמי הייתה ממש לא טעימה ביחס לאחרות.

משום מה, הפסקתי עם הפיצות הקפואות לכמה שנים (לדעתי בין השנים 2005 ל-2009). כאשר עברתי לגור בדירת שותפים, אחד המעשים הראשונים שלי היה לנסות שוב את פיצה מעדנות. היא הייתה הרבה פחות טובה מפעם.

פיצה שלושת האופים הנוכחית חולקת אך ורק את השם עם הפיצה של תחילת המילניום, ואת כל שאר התכונות היא חולקת עם פיצה מקפיצה. פיצה זוגלובק נותרה לא טעימה, ופיצה סופר-קלאס הלכה לעולמה עם המותג.

המצב היה נראה אבוד, עד אותו יום קיצי לפני כחודש, כשראיתי אותה. הפיצה הזו מחזירה את התקווה של הפיצות הקפואות ומעלה בחזרה את הסטנדרטים שירדו להם (כנראה בעקבות הפגרה שלי).

פרטים טכניים

שם: Frozen Pizza.

מיקום: רשת שופרסל.

מחיר: 20 ש"ח.

אופן הכנה: מפשירים על השיש רבע שעה, מחממים בתנור עוד 10 דקות.

טעמים: רגיל או עם פטריות. אני אכלתי את הרגיל, כי הפטריות כנראה משומרות. מה

שמזכיר לי: פעם צלצלתי לפיצה דן דן בהדר יוסף בתל אביב, וביקשתי פיצה עם פטריות. הם שאלו אותי האם אני מעוניין בפטריות משומרות או טריות. שאלתי אותם האם מישהו אי פעם ביקש פטריות משומרות, והם אמרו לי שהרבה אנשים. מוזר נכון?

תמונה: הנה, פה משמאל.
כשר? כן.

ביקורת

הפיצה הקפואה של שופרסל מצויינת. הבצק שלה דק, יש עליו סימנים שחורים שנותנים הרגשה (כנראה מבוססת) שהוא נאפה בתנור לבנים. הטעם של הבצק מצויין גם כן. הרוטב לא מרגיש זול, ולמען האמת הוא גם לא כל כך מורגש (ואיכשהו זה דבר טוב) והגבינה סבבה. כאשר מוציאים אותה מהאריזה, נדמה שיש ממש מעט גבינה ומתבאסים, אבל כשהפיצה יוצאת מהתנור, מתברר שהגבינה השתלטה על שטח הפנים שלה בצורה לא רעה בכלל. אני לא חושב שהיא טובה יותר מפיצה אמיתית, ובסופו של דבר, כמובן שמרגישים שזה לא הדבר האמיתי, אולם יש לא מעט פיצריות שהייתי מעדיף לאכול אותה על פני הפיצה שלהן. כדי להבהיר את עניין הרמה, מדובר בפיצה שהייתי מאוד שמח לאכול בפאב.

אגב, מומלץ לראות "תרגיע" תוך כדי אכילתה.

ציון:
5. היי, אל תתרגשו, זה מתוך 8. כן, בבלוג הזה הציונים ינועו בין 1 ל-8, כמחווה לעובדה שבפיצה יש 8 משולשים. הציון 5 הוא די מכובד בהתחשב בעובדה שמדובר בפיצה קפואה, ואני צופה שתהיינה פיצריות אמיתיות שתקבלנה פחות מכך.

בתיאבון :)