אז מה הבעיה שלי עם פיצה האט?

בקרב חובבי הפיצות, פיצה האט היא נושא למחלוקת. יש כאלה שזו הפיצה האהובה עליהם ויש כאלה שהיא הפיצה הפחות מועדפת עליהם. טיעוני הנגד של צד אחד הם בדיוק טיעוני הבעד של הצד הנגדי. זהו ויכוח עתיק, אינסופי, ובעיקר - מיותר. למה מיותר? כי ברור שהקבוצה שלא אוהבת אותה צודקת.

הקדמה משעממת
פעם פיצה האט הייתה "פיצה של מסעדה". אני זוכר את הסניף בקניון איילון ברמת גן. זו הייתה ממש מסעדה, מלצרים שלבושים יפה וכד'. היה נהוג בזמנו לאכול פיצה אישית שם במקום. היא הייתה מגיעה סופר חמה, עם טונה גבינה, והחוויה הייתה נחמדה. כבר אז נקודת התורפה (או הסוד המוצלח, לפי המחנה השני) שלהם הייתה הבצק. מדובר בבצק מאוד שומני, שלא מנסה להסתיר את שומניותו. הטעם שלו מזכיר טעם של סופגנייה. כעבור שנים, הבצק נשאר אך המסעדה נסגרה. מ"פיצה של מסעדה" הם הפכו לפיצה "האט טובה בעולם". כל הסניפים (שאני מכיר) הפכו לסניפי אקספרס, ללא מלצרים, בסגנון שמזכיר קצת את פיצה דומינוס (למעט העובדה שהם מוכנים למכור סלייסים בודדים). את השולחן במסעדה ואת המלצרית, החליפו שירות טלפוני יעיל, ואריזת קרטון חומה ונחמדה, שמרגישה כמו באמריקה. אבל אלה הדברים היחידים שאנו, המחנה האנטי-האט, אוהבים בפיצה האט. משום מה, זה לא מונע מאיתנו להמשיך לאכול אותה מפעם לפעם. ספציפית היום, אכלתי שם בזכות אותם אתרי קופונים שגורמים לך לקנות דברים שלא היית קונה בלעדיהם, ועדיין להרגיש טוב (יחסית) עם זה.

בצק דק

פרטים טכניים
שם: פיצה האט.
כתובת: יש סניפים בכל הארץ. הביקורת מתייחסת לסניף רמת אביב, ברחוב דרך נמיר 170, בתחנת "דלק".
טלפון: 1700-50-60-70.
יש אתר.
כשר? הסניף ברמת אביב אינו כשר, אבל סניפים אחרים כשרים.
מחירים: תכל'ס, די סבבה. יש מבצעים לא רעים על הפיצות הגדולות (ומחירים מופקעים על הפיצות הקטנות).

ביקורת
אז אתם כבר יודעים מאיזה מחנה אני, וכנראה שבאמת מדובר בעניין של טעם. שיחה טיפוסית שלי עם חובבי האט  מתנהלת כך שרוב המשפטים הנאמרים על ידי שני הצדדים הם "בדיוק! זה מה שרע בה!" (או לחילופין: "בדיוק! זה מה שטוב בה!").

בצק עבה

מכיוון שהייתי זכאי לשתי פיצות אישיות (אני מניח שבסיטואציות מסויימות ניתן לשבוע מפיצה אישית אחת כזו, אך לרוב ממש לא),  ביקשתי שאחת תהיה עם בצק רגיל (=עבה) והשניה עם בצק דק. את הבצק העבה תיארתי מקודם. מדובר בסופגנייה. הבצק הדק הזכיר לי קצת את הבצק של פיצה קרוזו, עליה דיברתי אתמול. הוא היה מוזר - קצת פריך וקצת רך, ולא בקטע טוב. בכל מקרה, הדק היה טוב יותר לטעמי מהעבה. בשני המקרים הרוטב הרגיש זול וכמות הגבינה הייתה גדולה מדי. בכלל, הפיצה לא הרגישה כל כך איכותית ועושה רושם שחומרי הגלם אינם הכי טריים ומוקפדים שיש. לא צחקתי כשאמרתי שאני אוהב את האריזה שלהם - אני לא מכיר עוד פיצריות בארץ עם אריזה חומה, וזה באמת נותן תחושה קצת מיוחדת. מחירי "המחירון" אינם זולים, אבל בפועל כל הזמן יש מבצעים משתלמים, מה שמשפר קצת את החוויה. ובכל מקרה - כמו שאני תמיד אומר - זו פיצה, והיא חמה. ופיצה חמה זה דבר טעים.

ציון
 2 מתוך 8. בגלל הבצק הסופגנייתי, בגלל החומרים שמרגישים זולים ולא מאוד איכותיים ובגלל שיש פיצריות הרבה יותר טעימות. עם זאת, חשוב לזכור את הקרטון היפה, המחירים המשתלמים, וכן את העובדה שאני אמשיך לאכול פיצה האט מדי פעם (כי היא פיצה חמה וזה טעים). עוד חשוב לזכור, שפיצה האט היא נושא טעון ומורכב, עם דעות קיצוניות וללא מקום לפשרות באמצע. לכן, אני ממליץ לכם לא לשבת על הגדר ולפחות לבדוק לאיזה מחנה אתם שייכים :) אנחנו זקוקים לכם.